קבוצת פארטו גאה להוביל את המחקר בנושא שבוצע על ידי החוקרת ד"ר חגית סופר פורמן עבור מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה ואגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד העבודה.
המחקר מתמקד בעובדי קבלן בתחום הניקיון בישראל, קבוצה שבמחקרים קודמים נמצאה כפגיעה במיוחד מבין העובדים במשק, ומציג את מאפייני העבודה ואתגרי העבודה של עובדים אלו, מנקודת מבטם.
שיטת המחקר היא איכותנית ומבוססת על 71 ראיונות טלפוניים חצי מובנים שנערכו בין החודשים יוני 2022 ועד ינואר 2023: 60 ראיונות עם עובדי ניקיון בחברות קבלן, 10 ראיונות עם מנהלים של חברות ניקיון וראיון נוסף עם מנהלת ארגון חברות הניקיון ויו"ר הארגון, המייצגים 230 חברות ניקיון. בקרב עובדי הניקיון רואיינו נשים וגברים המשתייכים לקבוצות שונות, על פי מדינות מוצא ולאום: יהודים ילידי הארץ, ערבים, ילידי בריה"מ לשעבר, ילידי אתיופיה ועובדים זרים מאריתריאה.
ראיונות אלו בוצעו בחמש שפות (עברית, ערבית, רוסית, אמהרית ותגרנית), על פי שפות האם של העובדים. איתור המרואיינים נעשה באמצעות מאגר הנתונים העומד לרשות משרד העבודה אודות חברות הקבלן.
ממצאי המחקר העיקריים מפורטים להלן. מרבית המרואיינים השתלבו בעבודה בחברות ניקיון כיוון שלתפיסתם לא הייתה להם אפשרות לעבוד בתחום אחר. תחושה זו נבעה מאחת או יותר מהסיבות הבאות: אי ידיעת השפה העברית, העדר השכלה מספקת (או מוכרת בישראל), העדר מעמד בישראל (מבקשי מקלט), מוגבלות שהקשתה על שילוב בעבודה אחרת או משבר כלכלי שחייב השתלבות מיידית בעבודה. שיקול נוסף שהוביל להשתלבות בתחום היה צורך לעבוד במשרה חלקית, דבר שהתאפשר בקלות יחסית בתחום הניקיון.
שיקול זה היה משמעותי בקרב אימהות לילדים צעירים, בקרב אנשים עם קושי לעבוד במשרה מלאה בשל גיל מבוגר או מוגבלות, בקרב זכאים לקצבאות שנפגעות החל מרמת השתכרות מסוימת (דיסריגרד) ובקרב אנשים שעבדו בניקיון כהשלמת הכנסה לעבודה נוספת. עם זאת, בקרב המרואיינים היו גם עובדים באופן חלקי שלא מרצון, בעיקר מבקשי מקלט, שהיו מעוניינים להרחיב את היקף המשרה כדי להגדיל את שכרם, אך המעסיק לא אפשר זאת. מהראיונות עלה כי קיים נתק בין המעסיק לבין עובדיו בצורת ההעסקה הקבלנית.
חלק מהמרואיינים לא הכירו את מאפייני החברה שמעסיקה אותם. חלקם אף לא ידעו האם בתקופת עבודתם באתר התחלפו המעסיקים. עובדי הניקיון בחברות הקבלן התמודדו עם שורה של אתגרים משמעותיים ואלו הם:
1. שכר נמוך מאוד, בדרך כלל שכר המינימום או מעט גבוה יותר, אשר ברוב המקרים אינו עולה עם הותק.
שכר זה אינו מאפשר לעובדים להתפרנס בכבוד ולדאוג לעתידם הכלכלי. מרביתם אינם מצליחים לחסוך, חלקם נמצאים במינוס ואף בחובות.
2. ריבוי מקרים של הפרת זכויות. מרבית המרואיינים חוו בשלב כלשהו במהלך עבודתם בחברות ניקיון פגיעה בשכר, בתנאים ובזכויות נוספות המחויבות לפי חוק, כולל פגיעות קשות כמו הלנת שכר ממושכת ואי תשלום שכר של כמה חודשים. רבות מההפרות לא טופלו גם לאחר פנייה למעסיק. בקרב העובדים קיים מחסור במידע אודות הזכויות המגיעות להם ואודות האופן שבו ניתן לטפל במקרים של הפרת זכויות.
3. פערי זכויות למול עובדי הלקוח באתר העבודה, המועסקים בהעסקה ישירה.
העובדים באתר הלקוח, המועסקים ישירות על ידיו, מקבלים יחס, תנאים והטבות טובים מאלה שמקבלים עובדי הקבלן, המועסקים באותו האתר על ידי חברת הניקיון. מצב זה מוביל לתחושות של חוסר הוגנות וחוסר שייכות בקרב עובדי הניקיון.
4. ריבוי מקרים של יחס פוגעני ולא הומני מצד לקוחות ומעסיקים, בכלל זה גם אירועים של גזענות ואפליה, בעיקר כלפי ערבים, יוצאי אתיופיה וזרים.
5. חילופי מעסיקים באתר העבודה בעקבות מכרזים. במקרים אלה עובדי הניקיון באתר עלולים להיות מפוטרים ולעיתים לעבור לעבוד מטעם המעסיק החדש, תחת מנהלים חדשים ודרישות חדשות. למרות שיש חובת שמירת זכויות לפי ותק במעבר בין קבלנים באותו האתר, עלו עדויות לפגיעה בזכויות עובדים בתקופות המעבר.
6. עבודת הניקיון נוטה להיות קשה מבחינה פיסית והיא גורמת בשכיחות גבוהה לבעיות בריאות.
7. אופי העבודה, במסגרתו קיים קשר מועט בין עובדים בתחום,מקשה על שיח בין עובדים בנושאי שכר ותנאים ועל התארגנות והפעלת לחץ על המעסיק לצורך שיפורם.
8. מיעוט הזדמנויות לניעות תעסוקתית, בתוך חברות הניקיון או מחוצה להן. בתוך החברות קיימים מעט תפקידים אליהם ניתן להתקדם ומחסור בעובדי ניקיון מקטין את היכולת והרצון של המעסיקים לקדם את העובדים. חסמים מצד העובדים כוללים אי ידיעת עברית, גיל מבוגר, בעיות רפואיות, מעמד לא מוסדר (לזרים), קושי כלכלי לצאת ללימודים או לפתוח עסק וקושי לשלב לימודי מקצוע עם פרנסה ומשפחה.
9. עובדי הניקיון הזרים מתמודדים עם אתגרים ייחודיים. מעמדם בישראל אינו מוסדר ולכן הם אינם זכאים לשירותים בסיסיים ורבים מהם מתמודדים עם תופעות של גזענות ואפליה. על אלה נוספים אתגרי שפה ופערי תרבות. חלק מהמעסיקים נרתעים מהעסקתם בשל מעמדם שאינו מוסדר ובשל סוגיות מנהליות הכרוכות בכך. מכלול האתגרים הללו מקל על ניצולם בעבודה. מרואיינים שהיו חברי ארגון עובדים (ההסתדרות) התמודדו אף הם עם האתגרים הללו וציינו שאינם מקבלים כל סיוע או הטבות מהארגון, באופן שיקל עליהם להתמודד איתם.
לצד הדברים שעלו לעיל, חשוב לציין כי בשוק פועלות גם חברות קבלן רבות המקפידות על זכויות עובדיהן ותנאי העסקתם, תוך התמודדות עם אתגרים כלכליים ותחרותיים בענף. כמה מהמרואיינים הביעו שביעות רצון מעבודתם ושיבחו את היחס שהם מקבלים, אולם אלו היו מיעוט מתוך המרואיינים.
העובדים העלו הצעות לצעדי מדיניות שלהערכתם יסייעו בהתמודדות עם האתגרים, ואלו הן: צמצום האפשרות להעסקת עובדי קבלן או לכל הפחות פיקוח ואכיפה הדוקים על חברות הניקיון ליישום חוקי העבודה, וטיפול נחוש במקרים של הפרה; העלאת שכרם של עובדי הניקיון; הנגשת מידע לעובדים אודות חוקי העבודה והזכויות המגיעות להם; פיתוח מנגנוני תמיכה בעובדים במקרים של הפרת זכויות, כגון הנגשת ליווי משפטי מסובסד; ומתן מלגות שיאפשרו לעובדים ללמוד ולרכוש מקצוע שיאפשר להם ניעות בשוק העבודה.